כשזה מגיע לבריאות הנפש, גברים פונים לעזרה הרבה פחות מנשים. זה נכון בבריטניה, באוסטרליה ובארצות הברית. זה לא קורה כי מצבם טוב יותר. גברים מתים מהתאבדות יותר מנשים. הלחץ לשדר עסקים כרגיל, ולא להראות חולשה, משאיר אותם לבד עם מה שקורה להם. ויש גם נקודת אור: חלק מהגברים שכן מגיעים לעזרה מגיעים בזכות בת הזוג. זה בדיוק מה שהמחקר הזה בדק.
אם את עוד לא בטוחה שמדובר בדיכאון, כדאי להתחיל במדריך בעלי בדיכאון, מה עושים.
קשה עכשיו, לך או למישהו שאת דואגת לו? ערן, עזרה ראשונה נפשית: 1201, בחינם ובכל שעה. סהר, צ'אט ווואטסאפ: sahar.org.il. בסכנה מיידית: מגן דוד אדום 101. איך לדבר איתו ומה עושים כשזה דחוף: להבין אותו.
נכנסות לראש: המחקר שבדק איך זה קורה
החוקרות לורן רוני, מארי ג'ון ולינדה מוריסון מאוניברסיטת סארי (Surrey University) באנגליה החליטו לפצח את התעלומה והובילו מחקר איכותני כדי להבין באילו אסטרטגיות תקשורת נשים משתמשות כדי לשכנע את בני הזוג שלהן לפנות לעזרה מקצועית. הן גייסו 15 נשים, בטווח גילים רחב של 28 עד 71. תנאי הקבלה למחקר היו שהנשים חיו עם בן הזוג שלהן לפחות שנה אחת, ושהגבר חווה את המצוקה הנפשית שלו כשהיה בגילאי 30 עד 44. החוקרות ישבו עם הנשים לראיונות עומק חצי-מובנים שנמשכו בין 30 ל-50 דקות, עם ממוצע של 35 דקות לראיון.
שלב ראשון: ללכת על קליפות ביצים ולהפוך לאמא
התגלית הראשונה הייתה שנשים עוברות שלב של התאמת תפקיד. הן לוקחות על עצמן את רוב נטל הבית כדי להפחית את הלחץ מהגבר. ברמה הרגשית, הדינמיקה משתנה לחלוטין, ונשים רבות העידו שהפכו לאמהיות יותר ולקחו על עצמן תפקיד של הורה כלפי בן הזוג.
גם ברמה הכלכלית נוצר היפוך תפקידים, כאשר 7 מתוך 15 הנשים דיווחו שהן הפכו למפרנסות העיקריות, שלקחו על עצמן את העבודה, הקניות והניקיונות. למרות העומס, כולן הדגישו את הרצון להישאר בזוגיות ולעבוד כצוות. אבל המערכת הרפואית לא הקלה עליהן; רוב הנשים הרגישו מודרות לחלוטין מהטיפול הרפואי של בן הזוג, ולעתים קרובות כלל לא ידעו אם הוא בכלל הלך לרופא המשפחה או אם הוא נוטל תרופות.
רק אישה אחת במחקר ציינה שהיא הרגישה מעורבת בתהליך מול אנשי המקצוע. כשהן נותרו באפלה, הנשים החלו לחקור בעצמן באינטרנט ובפורומים כדי להבין עם מה בן הזוג מתמודד. כל זה קרה כשהן שרויות בפחד מתמיד לומר את הדבר הלא נכון, ותיארו את שגרת יומן כהליכה על קליפות ביצים מחשש לעורר אצלו התפרצות של זעם או דיכאון עמוק יותר.
שלב שני: לשתול זרעים, מילות קוד וסחיטה רגשית
אחרי שהכינו את השטח, הנשים עברו לשלב של ניסיונות להפעלת מעורבות. הן התחילו בעדינות ולאט לאט הסלימו את התקשורת. חלקן הבינו ששיחה פנים אל פנים היא מאיימת מדי עבור הגבר, ולכן עברו לתקשר איתו דרך הודעות טקסט ומיילים. אישה אחת אפילו המציאה מילת קוד סודית – פטריות – כדי שיוכלו לדבר על הבעיה בלי להשתמש בתוויות רפואיות מלחיצות.
טקטיקה נפוצה נוספת הייתה זריעת זרעים, שבה הנשים שתלו רעיונות בתוך שיחות יומיומיות והשאירו אותם באוויר, כדי שהגבר יאמץ אותם כאילו היו רעיונות שלו. הנשים היו מודעות מאוד לסטיגמה של האישה המנדנדת ועשו מאמצים אדירים להימנע מנדנוד, כשהן מעדיפות טכניקות של שכנוע עדין. אבל כשהגישה הרכה נכשלה, והדאגה גברה, הכלים הפכו לכבדים יותר. התקשורת הסלימה לאמירות ישירות וחדות, ואפילו למה שהן עצמן כינו סחיטה רגשית – שיקוף ישיר וכואב של ההשפעה ההרסנית של הדיכאון שלו על הילדים. כשהמצב הגיע לקצה והנשים חששו לחייו של בן הזוג, חלקן הציבו אולטימטומים, כמו איום לזרוק אותו מהבית. חשוב לומר: זה מה שהנשים במחקר סיפרו שעשו. זו לא המלצה. אם את חוששת לחייו, הצעד הנכון הוא לפנות לעזרה עכשיו, לערן 1201 או למגן דוד אדום 101, ולא להציב לו אולטימטום.
שלב שלישי: נקודת המפנה והצד האפל של השקט
בסופו של דבר, הזוגות נכנסו לשלב של ניסיון לפתרון. השלב הזה התחיל בדרך כלל בהכרה הדדית של שני בני הזוג בכך שקיימת בעיה נפשית אמיתית. עם זאת, לעתים קרובות ההכרה הזו לא הספיקה כדי להוציא אותו מהבית לקליניקה. נדרשה נקודת מפנה שהגיעה כזעזוע – כמו איום של האישה בסיום מערכת היחסים, או אפילו עימות חזיתי מצד אדם מחוץ לזוגיות.
למרבה הצער, לא לכל הסיפורים היה סוף טוב. עבור שתי נשים במחקר, בן הזוג שם קץ לחייו. הנשים הללו שיתפו תובנה מצמררת: רגע לפני ההתאבדות, הגברים פתאום הפסיקו לדבר על המצוקה שלהם ונראו בסדר, מה שהנשים פירשו בטעות כסימן חיובי להחלמה. כדי להתמודד עם הפחד מסכנת אובדנות, חלק מהנשים סיפרו שהשתמשו בהומור שחור, רק כדי שהנושא לא ייעלם מהשיחה. ומה שכדאי לקחת מזה: אם אחרי תקופה קשה הוא פתאום רגוע מאוד, אל תניחי שהסכנה עברה. זה הרגע לשאול אותו ישירות איך הוא, ולהתקשר יחד לערן 1201.
המסקנה: לשבור את חומת הסודיות
המחקר מראה איזה עומס נשים לוקחות על עצמן כדי להציל את בני הזוג שלהן, בזמן שהן עצמן ממש זקוקות להדרכה ולכלים פרקטיים.
אבל הביקורת הכי גדולה של המחקר מופנית כלפי המערכת הרפואית: חוקי הסודיות כיום כל כך נוקשים, שהם פשוט חוסמים נשים מודאגות מלשתף את רופא המשפחה במידע קריטי על מצבו הנפשי של בן הזוג. החוקרות מציעות שאם המערכת תשכיל להגמיש קצת את חוקי החיסיון הרפואי כשמדובר בבני זוג, יהיה אפשר להעניק עזרה מהירה יותר, ובסופו של דבר גם למנוע התאבדויות ולהציל חיים.
ואם אתה גבר וקורא את זה, מה המחקר אומר לך? שאם קשה לך, לא צריך לחכות לרגע שבו היא כבר מאיימת לעזוב. אפשר להגיד לה שקשה לך. אפשר לפנות לרופא המשפחה, לערן או לאיש מקצוע. זה לא ויתור על מי שאתה. זה לקחת אחריות על עצמך ועל הבית.
קשה עכשיו, לך או למישהו שאת דואגת לו? ערן, עזרה ראשונה נפשית: 1201, בחינם ובכל שעה. סהר, צ'אט ווואטסאפ: sahar.org.il. בסכנה מיידית: מגן דוד אדום 101. איך לדבר איתו ומה עושים כשזה דחוף: להבין אותו.
מקור:
Rooney, L., John, M., & Morison, L. (2020). Communication strategies used by women to influence male partners to seek professional help for mental health problems: A qualitative study. Clinical Psychologist, 24(1), 55-63. https://doi.org/10.1111/cp.12182
