למה אשתי לא מרוצה ממני? כשהמאמץ שלך לא נראה

תיקנת, סידרת, עבדת שעות נוספות, ובערב היא אומרת שהיא מרגישה לבד. על הפער בין עשייה לנוכחות, ואיך לגרום למאמץ שלך להיראות.

6 דקות קריאה

ברז מטבח שטיפות מים נוטפות ממנו, באור חלש ליד חלון

יום חמישי. בבוקר החלפת את הגומייה בברז שטפטף כבר שבועיים. בצהריים, במקום לאכול, ישבת חצי שעה על הקו עם חברת הביטוח עד שסגרת את העניין. אחר הצהריים הסכמת לעוד משמרת, כי החודש צפוף. חזרת הביתה מאוחר, עייף, עם תחושה שעשית היום כל מה שאפשר.

ובערב, כשהילדים כבר נרדמו, היא אומרת בשקט שהיא מרגישה לבד.

לבד? היום? אחרי כל מה שעשית? אתה מרגיש עלבון, אולי כעס. אתה רוצה לפרוש לפניה את הרשימה: הברז, הביטוח, המשמרת. אבל משהו אומר לך שזה לא יעזור. ואתה צודק, זה כנראה לא יעזור. לא כי הרשימה לא נכונה, אלא כי היא עונה על שאלה אחרת.

עשייה ונוכחות

הרבה גברים למדו לאהוב דרך עשייה. אתה דואג שיהיה כסף, שהדברים יעבדו, שהבית לא יתפרק. זו אהבה אמיתית, והיא עולה לך הרבה.

אבל בזוגיות יש גם סוג אחר של עבודה, שקשה יותר לראות אותו. חוקרים קוראים לה עבודה רגשית: לשים לב למה שעובר על השני, להקשיב, להרגיע, לשאול. מחקר שעקב אחרי 1,932 זוגות בגרמניה מצא שעבודה רגשית ניבאה שביעות רצון גבוהה יותר מהזוגיות בהמשך. העבודה הרגשית שהאישה עשתה הייתה המנבא החזק ביותר לשביעות הרצון של שני בני הזוג (Horne & Johnson, 2019).

ויש עוד צד, שקשור לראש ולא רק לידיים: לזכור, לתכנן, לשים לב מה חסר ומי צריך מה. סקירה שיטתית של 31 מאמרים מצאה שבזוגות שנבדקו, ברובם באירופה ובארצות הברית, נשים עשו את רוב העבודה המנטלית הזו, בעיקר סביב הילדים, ושילמו עליה יותר, כולל בשביעות רצון נמוכה יותר מהזוגיות (Reich-Stiebert et al., 2023).

זה מסביר הרבה מהערב של יום חמישי. אתה עבדת קשה בעשייה. ייתכן שהיא עבדה קשה בצד השני: לזכור מה עובר על כל אחד בבית, לשים לב מי עצוב, להחזיק את האווירה. כשהיא אומרת שהיא מרגישה לבד, זו לא בהכרח האשמה. ייתכן שהיא מתארת משהו אמיתי: שבצד הזה של הבית היא סוחבת כמעט לבד. אפשר לקרוא לזה שני מטבעות באותו בית. שניכם משלמים, רק לא באותו מטבע.

ובאותו מחקר מגרמניה יש פרט שכדאי להכיר. העבודה הרגשית של הגבר הייתה קשורה לשביעות רצון גבוהה יותר של האישה רק כשהגבר גם דיווח על תחושה גבוהה של אוטונומיה (Horne & Johnson, 2019). המשמעות: לא מבקשים ממך להפוך לאדם אחר או לוותר על עצמך. זה עובד כשאתה בא לזה ממקום שלך.

מה יוצא החוצה במקום

הלחץ שמניע את כל העשייה הזו, הדאגה לכסף, העייפות, התחושה שאתה כל הזמן מאחור, לא נעלם. אצל חלק מהגברים הוא יוצא החוצה בצורה שקשה לזהות: עצבנות, תשובות קצרות, בריחה לטלפון או לעבודה. ביום קשה, אפילו שאלה פשוטה שלה יכולה להישמע כמו האשמה.

וזה פוגע. סקירה של 43 מחקרים מצאה שמי שנוטה להסתיר מבחוץ את מה שהוא מרגיש נוטה גם לאיכות זוגיות נמוכה יותר. באותה סקירה, גם ביטוי של כעס היה קשור לתוצאות חברתיות פחות טובות (Chervonsky & Hunt, 2017). כלומר, לא השתיקה ולא הפיצוץ עושים את העבודה. מדובר בקשרים ולא בהוכחה של סיבה. המשמעות פשוטה: מה שלא נאמר לא נשאר אצלך. הוא נכנס לבית.

על השתיקה עצמה, למה היא קורית ומה היא שומעת בה, כתבתי כבר בהיא אומרת שאני סגור, ואני לא יודע מה לעשות עם זה.

המעגל ששניכם נכנסים אליו

חוקרי זוגיות מכירים היטב דפוס שבו אחד מבני הזוג לוחץ, מבקר ומבקש שינוי, והשני מתרחק, מתגונן או שותק. בסקירה של 74 מחקרים, הדפוס הזה היה קשור לשביעות רצון וקרבה נמוכות יותר. הקשר היה דומה בין שהאישה לוחצת והגבר מתרחק ובין שההפך (Schrodt et al., 2014). כלומר, זה לא סיפור על גברים ונשים. כל אחד מכם יכול להיות בכל אחד מהתפקידים.

המעגל מזין את עצמו. ככל שאחד לוחץ, השני מתרחק, וההתרחקות מזמינה עוד לחץ. בסוף שניכם מרגישים לא מובנים, ושניכם בטוחים שהשני התחיל.

ואולי שווה לשאול: מה אם התלונה שלה היא בעצם עוד ניסיון להגיע אליך?

איך לגרום למאמץ שלך להיראות

לא צריך לעשות פחות. צריך לתת למה שאתה כבר עושה לדבר. מחקר שעקב יום אחרי יום אחרי שני בני הזוג בזוגות שגרים יחד מצא שכשאחד קיבל מהשני מחווה שנעשתה מתוך מחשבה עליו, הוא הרגיש הכרת תודה. והכרת התודה הזו ניבאה למחרת יותר תחושת קשר ושביעות רצון, גם אצל מי שקיבל וגם אצל מי שנתן. אותן מחוות עוררו לפעמים גם תחושת חוב, אבל רק הכרת התודה ניבאה קרבה (Algoe et al., 2010).

הבעיה עם עשייה בשקט היא שהיא רואה את התוצאה, אבל לא את המחשבה שמאחוריה. היא רואה ברז שלא מטפטף, ולא יודעת שחשבת עליה כשתיקנת אותו. ההבדל הוא משפט אחד שמחבר בין מה שעשית לבין מה שאתה מרגיש. לא כדי לגבות תודה ולא כדי להראות כמה אתה עושה, אלא כדי שהיא תדע על מי חשבת.

והמשפט הזה יכול לשאת גם משהו ממה שעובר עליך. בסקירה של 72 קבוצות מחקר, עם כמעט 18,000 משתתפים, היכולת לספר לבן הזוג שאתה לחוץ ולבקש תמיכה הייתה קשורה לשביעות רצון גבוהה יותר מהזוגיות. ובאותה סקירה, הסתרת דאגות מבן הזוג כדי לא להעמיס עליו הייתה קשורה לשביעות רצון נמוכה יותר (Falconier et al., 2015). גם כאן רוב המחקרים בדקו את הזוגות בנקודת זמן אחת.

למשל:

  • סידרתי היום את הביטוח. היה לי חשוב שלא תצטרכי לדאוג מזה.
  • לקחתי עוד משמרת כי אני לחוץ מהכסף. לא כיף לי להגיד את זה, אבל רציתי שתדעי מה עובר עליי.

זה הכול. לא נאום ולא שיחת נפש. משפט כזה הופך את העשייה שלך ממשהו שקורה ברקע למשהו שהיא יכולה להרגיש, ומכניס אותה פנימה במקום להשאיר אותה לנחש.

והצד השני חשוב לא פחות: לשאול אותה מה היא סוחבת, ולהקשיב לתשובה עד הסוף. סקירה של 21 מחקרים מצאה שהיכולת לזהות נכון מה בן הזוג מרגיש הייתה קשורה לשביעות רצון גבוהה יותר מהזוגיות. הקשר היה קטן, והוא היה חזק יותר כשמדובר ברגשות הקשים של בן הזוג (Sened et al., 2017). אם היא אומרת שהיא מרגישה לבד, אפשר פשוט לשאול: במה הכי קשה לך לבד עכשיו?

וגבול אחד ברור. אם יש בבית צעקות, איומים, או שהיא מפחדת ממך, זה לא פער בתקשורת. זה מצב שצריך לעצור ולקבל בו עזרה. מוקד 118 של משרד הרווחה עונה בכל שעה. בסכנה מיידית, 100.

ואם אתה מרגיש שהעצבנות והעייפות נמשכות שבועות, ושאולי יש מאחוריהן משהו כבד יותר כמו דיכאון, אל תחכה. אפשר לפנות לרופא המשפחה. ואם כבד לך עכשיו, ערן, קו הסיוע הנפשי, עונה בכל שעה בטלפון 1201.


תחשוב שוב על הערב של יום חמישי. היא אומרת שהיא מרגישה לבד, ואתה עומד מולה עם הרשימה בראש. הפעם, במקום להגן על הרשימה, אתה מספר לה למה עשית את מה שעשית, ושואל אותה מה היא סחבה היום.

מה היה משתנה אצלכם, אם היא הייתה יודעת על מי חשבת כשעשית את כל זה?


מקורות

Algoe, S. B., Gable, S. L., & Maisel, N. C. (2010). It's the little things: Everyday gratitude as a booster shot for romantic relationships. Personal Relationships, 17(2), 217-233. https://doi.org/10.1111/j.1475-6811.2010.01273.x

Chervonsky, E., & Hunt, C. (2017). Suppression and expression of emotion in social and interpersonal outcomes: A meta-analysis. Emotion, 17(4), 669-683. https://doi.org/10.1037/emo0000270

Falconier, M. K., Jackson, J. B., Hilpert, P., & Bodenmann, G. (2015). Dyadic coping and relationship satisfaction: A meta-analysis. Clinical Psychology Review, 42, 28-46. https://doi.org/10.1016/j.cpr.2015.07.002

Horne, R. M., & Johnson, M. D. (2019). A labor of love? Emotion work in intimate relationships. Journal of Social and Personal Relationships, 36(4), 1190-1209. https://doi.org/10.1177/0265407518756779

Reich-Stiebert, N., Froehlich, L., & Voltmer, J.-B. (2023). Gendered mental labor: A systematic literature review on the cognitive dimension of unpaid work within the household and childcare. Sex Roles, 88(11-12), 475-494. https://doi.org/10.1007/s11199-023-01362-0

Schrodt, P., Witt, P. L., & Shimkowski, J. R. (2014). A meta-analytical review of the demand/withdraw pattern of interaction and its associations with individual, relational, and communicative outcomes. Communication Monographs, 81(1), 28-58. https://doi.org/10.1080/03637751.2013.813632

Sened, H., Lavidor, M., Lazarus, G., Bar-Kalifa, E., Rafaeli, E., & Ickes, W. (2017). Empathic accuracy and relationship satisfaction: A meta-analytic review. Journal of Family Psychology, 31(6), 742-752. https://doi.org/10.1037/fam0000320

על הכותב

גיא גרימלנד כותב כאן על גברים, רגשות ומה שקשה להגיד בקול. הוא מנחה מעגלי גברים וקבוצות לאבות לילדים עם צרכים מיוחדים.

עוד עליי

גיא גרימלנד

אהבת? כל מאמר חדש ישר לוואטסאפ

מאמר אחד בשבוע, בלי ספאם. אפשר לצאת בכל רגע.

מאמרים קשורים