מישהו שואל אותך מה שלומך. אתה עונה "בסדר", וממשיכים לדבר על העבודה, על הילדים, על המצב. לפעמים אתה באמת בסדר. לפעמים זו פשוט הדרך הקצרה לסיים את השאלה, בלי להתחיל להסביר מה עובר עליך.
אחרי 7 באוקטובר 2023, השאלה הזאת נעשתה קשה יותר. מה בעצם קרה לגברים בישראל? לא רק לאלה שחזרו מהלחימה, אלא גם לאלה שהמשיכו לעבוד, לגדל ילדים ולנסות להחזיק את החיים בתוך המלחמה.
המחקרים לא מספרים סיפור אחד על כולם. אבל הם מציעים דרך להבין את הפער בין מה שרואים מבחוץ לבין מה שמרגישים בפנים. גבר יכול לחזור לתפקד, ובכל זאת להמשיך לפחד, לכאוב או להרגיש רחוק מהאנשים שסביבו. החזרה לשגרה אינה בהכרח חזרה לעצמך.
פחות מנשים לא אומר פחות כאב
מחקר ישראלי שבדק את אותם אנשים באוגוסט 2023, לפני ההתקפה, ושוב בנובמבר, מצא שאחרי ההתקפה כ-25% מהגברים דיווחו על תסמינים שהעלו חשד לפוסט-טראומה, לעומת כ-35% מהנשים. הגברים דיווחו גם על פחות דיכאון וחרדה מהנשים, אבל על יותר מצוקה מכפי שדיווחו לפני ההתקפה.
כלומר, הגברים דיווחו על פחות תסמינים מהנשים, אבל המצוקה שלהם עלתה לעומת מה שהרגישו לפני ההתקפה. ההשוואה לנשים לא אומרת שהמלחמה עברה לידם. ומה קורה כשגבר חוזר לעבוד ולטפל בילדים? האם זה סימן שהכאב שלו כבר עבר?
החיים חוזרים לזוז, הכאב לא תמיד
במחקר של איוה גלבוע-שכטמן ועמיתיה, שפורסם ב-2025 בכתב העת Psychiatry Research, נבדקו יהודים בוגרים בישראל ב-2 תקופות: ינואר 2024 ומאי עד יוני 2024. החוקרים שאלו על חרדה, דיכאון ותסמיני פוסט-טראומה, וגם על הקושי לתפקד בעבודה, במשפחה ובחיים החברתיים.
בינואר 2024, כ-33% מהגברים דיווחו שהמצוקה הקשתה עליהם מאוד בעבודה, במשפחה או בחיים החברתיים. במאי עד יוני 2024, כ-12% דיווחו על קושי כזה. גם פחות גברים דיווחו על תסמינים שהעלו חשד לפוסט-טראומה. לעומת זאת, שיעור הגברים שתשובותיהם הצביעו על חרדה כמעט לא השתנה.
התפקוד וההרגשה אינם משתפרים תמיד באותו קצב. אפשר להצליח יותר בעבודה ובבית, ועדיין להרגיש חרדה. זה לא מבטל את השיפור, אבל גם לא מאפשר להסתפק בו כהוכחה לכך שהכול עבר.
נדמה לי שזו נקודה חשובה בשיחה עם גבר. אם הוא מגיע לעבודה ומסיע את הילדים, אנחנו נוטים לחשוב שהוא מסתדר. אבל השאלה מה הוא מצליח לעשות אינה מחליפה את השאלה איך הוא מרגיש כשהוא עושה את זה.
מה נשאר בתוך הסיפור שלך
אותו מחקר בדק גם כמה מקום 7 באוקטובר תופס בזהות של האדם ובסיפור חייו. לא רק אם הוא זוכר את האירוע, אלא עד כמה הוא מרגיש שהאירוע שינה את מי שהוא ואת הדרך שבה הוא מבין את חייו.
במחקר נמצאה יותר מצוקה אצל גברים שהרגישו ש-7 באוקטובר שינה יותר את מי שהם ואת חייהם. במאי עד יוני 2024, יותר מרבע מהגברים הרגישו שהאירוע תופס מקום גדול בחייהם ובדרך שבה הם רואים את עצמם.
כלומר, אצל חלק מהגברים 7 באוקטובר לא נשאר רק זיכרון של יום קשה. הם הרגישו שהאירוע שינה אותם. לכן השאלה אינה רק אם הם מצליחים לעבוד או לישון, אלא גם מה השתנה בתחושה שלהם לגבי עצמם. המחקר מצא קשר בין התחושה הזאת למצוקה, אבל לא הוכיח שאחת גרמה לשנייה.
החוקרים בדקו גם לכמה אירועי מלחמה נחשפו המשתתפים. במדידה בינואר 2024, ככל שהחשיפה הייתה רבה יותר, כך נמצאה יותר מצוקה, והקשר הזה היה חזק יותר אצל הגברים. זה לא אומר שהם סבלו יותר מהנשים: הנשים דיווחו על יותר מצוקה בסך הכול. ההבדל הוא שאצל הגברים, עוצמת המצוקה הייתה קשורה יותר לכמות החשיפה.
לא מספיק, אם כן, לשאול גבר מה קרה לו ב-7 באוקטובר. צריך לשאול גם מה עבר עליו מאז. המלחמה לא הסתיימה עבור כולם באותו יום, וגם לא נכנסה לחיים של כולם באותה דרך.
לא כולם חוזרים באותו קצב
מחקר של דורון אמסלם ועמיתיו, שפורסם ב-2025 בכתב העת Scientific Reports, בדק צעירים בני 18 עד 40 באזורי העימות בישראל בין פברואר למאי 2024. אובדן של אדם קרוב, פינוי מהבית ופגיעה בהכנסה היו קשורים למצוקה נפשית.
אלה לא רק פרטים ברקע. הבית, הפרנסה והאנשים הקרובים הם חלק מהחיים שהאדם מנסה להחזיק. כשגם הם נפגעים, הקושי אינו רק להתמודד עם הזיכרון, אלא לחיות בתוך מציאות שעדיין לא התייצבה. המחקר כלל נשים וגברים, ולא מצא שהשינוי לאורך התקופה היה שונה בין המינים.
מחקר של יוסי לוי בלז ועמיתיו, שעקב אחרי ישראלים בוגרים מקיץ 2023 ועד ינואר 2026, מצא שבממוצע המצוקה עלתה בחדות אחרי ההתקפה ואז ירדה בהדרגה. אבל מי ששירת במילואים במלחמה היה בסיכון גבוה יותר לתסמינים של דיכאון וחרדה לאורך המעקב.
לחזור הביתה, ועדיין להרגיש רחוק
כאן החומר שהצטבר בקווי הסיוע מוסיף משהו שהשאלונים לא מספרים לבדם. בנתוני ער״ן ל-3 שנות המלחמה, שפורסמו במעריב ב-6 באוקטובר 2026, חלקן של הפניות בנושא בדידות עלה מכ-28% בשנה הראשונה ל-41% בשנה השלישית. אלה נתוני הפניות, לא שיעור הבדידות בקרב כל הישראלים או בקרב הגברים.
גם בקרב הפניות של חיילות וחיילים בסדיר ובמילואים, הבדידות נעשתה נושא מרכזי יותר: חלקה בפניות האלה עלה מ-27% בשנה הראשונה ל-41% בשנה השנייה, ונשאר ברמה הזו גם בשנה השלישית. בער״ן מסבירים שאדם יכול להיות מוקף בחברים ליחידה ובמשפחה, ובכל זאת להתקשות לחלוק את מה שעבר או להסביר את הפער בין השירות לחיים בבית.
הבדידות הזאת אינה מחייבת בית ריק. היא יכולה להיות גם קושי להרגיש שמישהו מבין אותך. היא גם לא החליפה את החרדה. השינוי בנושאי הפניות מספר על מה שעולה בשיחות עם הפונים, לא על היעלמות של כאב אחר.
גם הבית שאליו חוזרים עבר משהו. בסקר משפחות משרתי המילואים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באפריל עד מאי 2025, כמחצית מבנות הזוג הנשואות דיווחו על פגיעה בקשר הזוגי בעקבות השירות. זהו הדיווח שלהן, לא מדידה של רגשות הגברים. אבל הוא מזכיר שהחזרה הביתה מפגישה אנשים שעברו תקופות שונות וקשות.
נדמה לי שבמקום לצפות מהגבר שחזר ומהאישה שנשארה בבית להמשיך מיד מאותה נקודה, צריך לתת מקום למה שעבר על כל אחד מהם. אחרת, גם כששניהם רוצים קרבה, קשה להם להבין מה האחר מבקש.
להמשיך לתפקד, ולא להתמודד לבד
המחקרים מראים שהתפקוד יכול להשתפר גם כשהחרדה נשארת. בפניות לקווי הסיוע עולה גם הקושי לשתף במה שעברת, אפילו כשיש סביבך אנשים קרובים. לכן העובדה שגבר ממשיך בשגרת חייו לא מספרת לבדה איך הוא מרגיש.
המחשבה שלי היא שלא צריך לחכות עד שגבר יפסיק לעבוד או יתקשה לטפל בילדים כדי לשאול מה עובר עליו. אפשר לשאול מה עדיין קשה לו מאז 7 באוקטובר, ואם יש אדם שהוא מרגיש בנוח לספר לו על זה. ואם הוא עונה "בסדר", אפשר לשאול למה הוא מתכוון, בלי להניח מראש שהוא מסתיר משהו.
קשה מאוד להכליל לגבי כל הגברים בישראל. יש תחושה שמאז 7 באוקטובר המדינה כולה נמצאת בטראומה, גברים ונשים כאחד. אם אתם מוצאים את עצמכם מרגישים לא טוב, חשוב שתמצאו עם מי לדבר על זה. טיפול יכול לעזור מאוד, ואם צריך מישהו לדבר איתו כבר עכשיו, אפשר להתקשר לער״ן ב-1201.
מקורות וקישורים
- יוסי לוי בלז ועמיתיו, Journal of Aggression, Maltreatment & Trauma, 2025. ההבדלים בין גברים לנשים והשינוי במצוקה אחרי ההתקפה. למחקר המלא
- איוה גלבוע-שכטמן ועמיתיה, Psychiatry Research, 2025. מצוקה, תפקוד, משמעות האירוע וחשיפה למלחמה. למאמר בכתב העת
- יוסי לוי בלז ועמיתיו, eClinicalMedicine, 2026. מעקב מאוגוסט 2023 עד ינואר 2026. המסלול של המצוקה והקשר לשירות מילואים. למחקר המלא
- דורון אמסלם ועמיתיו, Scientific Reports, 2025. אובדן, פינוי ופגיעה בהכנסה בקרב בני 18 עד 40 באזורי עימות. למחקר המלא
- נתוני ער״ן ל-3 שנות המלחמה, דיווח במעריב, 6 באוקטובר 2026. הבדידות בפניות לקווי הסיוע והקושי לחזור לחיים בבית. לדיווח המלא
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 28 בספטמבר 2025. סקר משפחות משרתי המילואים על הפגיעה בקשר הזוגי. לדוח המלא
