אני לא שותק כי אין לי מה להגיד. אני שותק כי עוד לא הבנתי עד הסוף מה אני מרגיש, ואני לא רוצה להגיד חצי דבר.
הרבה גברים שומעים מבת הזוג שהם סגורים, וזה פוגע. כי מבפנים אתה לא מרגיש סגור. אתה קם בבוקר, עובד, דואג, עומד במה שצריך. מה עוד אפשר לרצות ממך?
יש רגע שאתה מכיר. היא נכנסת הביתה, רואה אותך על הספה ושואלת מה קורה. בראש עוברות לך הרבה תשובות, ואף אחת לא נשמעת לך נכונה. אז אתה אומר את התשובה הכי קצרה והכי בטוחה, והשיחה נגמרת.
מה היא מבקשת כשהיא אומרת שאני סגור?
אולי לא חשבת על זה כך: אתה מחכה להבין בדיוק מה אתה מרגיש, לפני שאתה אומר משהו. קודם להבין, אחר כך למצוא את המילים, ורק אז לדבר. זה הגיוני. כך אתה עובד בכל דבר אחר.
אבל היא לא מחכה לתשובה מסודרת. היא רוצה לדעת מה עובר עליך עכשיו, גם אם זה עוד לא ברור לך.
תסתכל על זה מהצד שלה. היא שואלת מה קרה, ואתה עונה: כלום, סתם עייף. אתה באמת מתכוון לזה. אבל היא שומעת: אל תתקרבי. אחרי כמה פעמים כאלה, או שהיא מפסיקה לשאול, או שהיא שואלת בכעס. ואז זה כבר נשמע לך כמו ביקורת, ואתה מתרחק עוד יותר.
חוקרים מספרד (ברטניה ועמיתים, 2022) בדקו 175 זוגות. הם מצאו שככל שהגבר מתרחק יותר מהשיחה, בת הזוג לוחצת יותר. זה מעגל: אתה שותק כי היא לוחצת, והיא לוחצת כי אתה שותק. מבחוץ זה נראה כמו ויכוח על כלים בכיור. בפנים, שניכם תקועים.
מה שהיא שומעת הוא לא תמיד מה שהתכוונת. אתה אומר: אני מסתדר, אל תדאגי. היא שומעת: אני לא צריך אותך. כשהיא אומרת שאתה סגור, היא לא מדברת על האופי שלך. היא אומרת שהיא מרגישה בחוץ, ומחכה שתכניס אותה.
גם היא לא יודעת מה לעשות. היא רואה אותך שותק ומנסה לנחש: אולי אתה כועס, אולי אתה מאוכזב ממנה. כל ניחוש כזה מרחיק אתכם עוד קצת. הדרך הכי פשוטה לעצור את הניחושים היא משפט אחד אמיתי.
למה אני מחכה להבין לפני שאני מדבר?
כי כך למדת. ג'ון אוליף ועמיתיו (אוליף ועמיתים, 2024) שוחחו עם 92 גברים על הרגשות שלהם בזוגיות. רבים סיפרו שהם מחזיקים רגשות בפנים בכוונה, בעיקר כעס, כדי לא להגיע לריב שיתחרטו עליו. הם למדו את זה מגברים אחרים שראו סביבם. אחד סיפר שהוא מחקה את אבא שלו: איש שעושה ומחליט, ולא מדבר על מה שכואב לו.
זה הגיוני, ואפילו אחראי. אולי זה עזר לך בעבודה ובמצבי לחץ. אבל ההרגל הזה לא נשאר בעבודה. הוא נכנס איתך הביתה. ומה שבעבודה נראה כמו שליטה עצמית, בבית נראה כמו ריחוק.
נדמה לי שהרבה פעמים השתיקה היא לא הסתרה. פשוט עוד אין לך מילים, אז אתה לא אומר כלום.
אבל בזוגיות אי אפשר תמיד לחכות עד שתבין הכול. בזמן שאתה מחכה, היא כבר מגיעה למסקנות לבד. וכל דבר שלא אמרת נשאר ביניכם.
תחשוב על הלילה שאחרי. אתם במיטה, חושך, וכל אחד מסתכל על התקרה. היא מחכה שתגיד משהו, ואתה מחפש את המילה הנכונה. שניכם ערים, באותו חדר, וכל אחד לבד. משפט אחד, גם לא מושלם, היה משנה את הלילה הזה.
איך מדברים לפני שהכול ברור
חוקרים מאמריקה (כריסטנסן והייבי, 1990) בדקו 31 זוגות נשואים בזמן ויכוח, ומצאו שגברים נוטים יותר לסגת, ושכל אחד מבני הזוג נסוג יותר כשמבקשים ממנו להשתנות.
אז השתיקה קשורה לרגע, לא רק לאופי. ולא צריך לספר הכול בשיחה אחת גדולה. אפשר לספר בחתיכות קטנות, עוד קצת בכל פעם. וגם לא צריך לבקש ממנה פתרון. לפעמים מספיק להגיד: אני צריך אותך לידי.
ויש בזה הקלה. כדי להגיד משפט כזה, לא צריך לדעת מה קורה לך. מספיק להגיד שקורה משהו. ואז מה שסחבת לבד, אתם סוחבים יחד, וזה כבר פחות כבד.
ואם היא שואלת עוד, אתה לא חייב לענות על הכול. אפשר להגיד: אני עוד לא יודע, ואני אגיד לך כשאדע. זה מספיק. זה אומר לה שאתה לא בורח, רק צריך עוד זמן.
זה לא אומר שצריך לדבר כל הזמן. יש גברים שמדברים מעט, וזה בסדר. בדרך כלל היא לא מבקשת יותר מילים. היא מבקשת סימן שאתה שם. וזה לא ישתנה בבת אחת. אם בפעם הראשונה היא לא מגיבה כמו שקיווית, אל תוותר. גם היא צריכה זמן להאמין שמשהו השתנה. קרבה נבנית מהרבה משפטים קטנים ואמיתיים, שוב ושוב.
ובפעם הבאה שהיא תגיד שאתה סגור, אפשר לענות: קצת, ואני עובד על זה. זה לא מסביר הרבה, אבל זה מקרב אתכם קצת.
משפט אחד לנסות השבוע
לא שיחה ארוכה ולא הסבר. משפט אחד, פעם אחת, ברגע שבו היית אומר "הכול בסדר":
יש משהו, ואני עוד לא יודע להגיד מה. רציתי שתדעי שזה לא קשור אלייך.
זה הכול. היא לא צריכה להבין הכול. היא צריכה לדעת שאתה שם.
מקורות
Bretaña, I., Alonso-Arbiol, I., & Recio, P. (2022). Avoidant attachment, withdrawal-aggression conflict pattern, and relationship satisfaction: A mediational dyadic model. Frontiers in Psychology, 12, Article 794942. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.794942
Christensen, A., & Heavey, C. L. (1990). Gender and social structure in the demand/withdraw pattern of marital conflict. Journal of Personality and Social Psychology, 59(1), 73–81. https://doi.org/10.1037/0022-3514.59.1.73
Oliffe, J. L., Gao, N., Kelly, M. T., Broom, A., Ridge, D., Seidler, Z. E., Sharp, P., & Rice, S. M. (2024). Relational gendered dimensions of emotions in heterosexual cisgender men's intimate partnerships. SSM – Qualitative Research in Health. https://doi.org/10.1016/j.ssmqr.2024.100465
תמונה: Couple talking מאת Pedro Ribeiro Simões, ברישיון CC BY 2.0. נחתכה ועובדה לשחור-לבן.
