אֲנִי כְּלִי שֶׁנִּסְדַּק בַּמַּפְעָל. כְּבָר יָצָא כָּכָה מֵהַשַּׁעַר. בְּלִי תְּעוּדַת אַחֲרָיוּת. יֵשׁ לוֹ פְּגָם בַּשִּׁלְדָּה. אֲנִי – בְּמִלָּה אַחַת – שָׁבוּר. בְּשֶׁתֶק רוֹעֵם – לֹא מִתְפַּקֵּד. הַשַּׁעַר שֶׁלִּי חָסוּם מִבִּפְנִים. אֲנִי כְּבָר לֹא זוֹכֵר אֵיךְ לִפְתֹּחַ. לָשֵׂאת אֶת עַצְמִי, אֵלֶיךָ, זֶה כְּבָר מַשָּׂא כָּבֵד מִדַּי.
יֵשׁ בִּי מַנְגְּנוֹן שֶׁל הַשְׁמָדָה עַצְמִית. אַתָּה קוֹרֵא. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא פּוֹעֵל. שֶׁהַבֻּרְגִּי רוֹפְפִים, שֶׁאֵין שֶׁמֶן בַּמַּכְוֹלָה. אֵין לִי מַפָּה לְמַכְמַנֵּי הַנֶּפֶשׁ. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה לִקְדֹּחַ.
זֶה פְּגַם יִצּוּר, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ. מַשֶּׁהוּ בַּהַרְכָּבָה הָרִאשׁוֹנִית. אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ, מַנִּיחַ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְפָרֵק וּלְהַרְכִּיב מֵחָדָשׁ. אוּלַי רַק לְחַזֵּק כַּמָּה חֲלָקִים, שֶׁיַּחְזִיק מַעֲמָד. שֶׁלֹּא אֶתְפּוֹרֵר.
תָּמִיד לָבַשְׁתִּי אֶת הַשִּׁרְיוֹן הַזֶּה. זֶה נִסָּיוֹן הַתִּקּוּן הָעַצְמִי שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְהִתְפַּשֵּׁט. לֹא לְפָנֶיךָ. לֹא לִפְנֵי עַצְמִי. אֲנִי מִתְבַּצֵּר בְּתוֹךְ הַהַגָּנוֹת שֶׁלִּי, בַּחוֹמָה שֶׁבָּנִיתִי כְּדֵי לֹא לִהְיוֹת הַיֶּלֶד הֶחָלָשׁ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַרְבִּיץ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הַדְּמָעוֹת.
בָּאתִי לְכָאן כְּדֵי לִמְסֹר אֶת כְּלֵי הַנֶּשֶׁק. שֶׁתִּרְאֶה שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהִלָּחֵם יוֹתֵר. בָּאתִי עִם יָדַיִם רֵיקוֹת. כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֵד לִכְנִיעָה הַזֹּאת.
השיר נכתב על ידי AI בהשראת השיר המקסים של מאיה ויינברג שפורסם בסלון הדחויים לשירה אלטרנטיבית, אפריל 2021, בעריכת מיכל גונן
